All you need is like? או אהבה אנלוגית בעידן דיגיטלי

הביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם, חותם שלמה ארצי את אחד משיריו המפורסמים. אכן, הביקוש נשאר  אמנם, רק הפלטפורמות הן שמשתנות. אז עד כמה פשוט או אפשרי למצוא אהבה בעידן הפייסבוק והטינדר?

עד לפני שנים בודדות הבחור הממוצע היה צריך לאזור אומץ ולגשת אל הבחורה במסיבה או בפאב, לאלתר משפט פתיחה מנצח ולקוות שהניצוץ ידלק, הפרפרים יתחילו להשתולל בבטן ויתחיל סיפור רומנטי כמו בסרטים. הצטלבות המבטים נהיית נדירה יותר יותר מאז שעברנו למסכים השונים מהסמארפון לטאבלט, העיניים תקועות בהם גם במהלך דייטים ואפילו בזוגיות עצמה, המגע הרך והליטוף עברו למסך הטאץ'.

הרשתות החברתיות יוצרות קהילה מדומה. אנחנו מרגישים חלק מהעולם הגדול, מכירים המון אנשים, אך בסופו של יום הולכים לישון באלכסון. רבים כבר לא מבקשים מספר טלפון אלא קישור לפרופיל הפייסבוק.  

ה-בעיה של אתרי ההיכרויות והפייסבוק היא המבחר העצום של האנשים. אנחנו מתקשים "להינעל" על אדם מסוים וממהרים לפסול אותו על זוטות, כי הרי יש עוד הרבה 'דגים'  בים קבוצות ההיכרויות ותמיד יכול/ה להיות מישהו/י יותר טוב/ה. למען ההגינות יש לציין שלא מעטים מצאו את החצי השני באתרים וקבוצות אלה.

האתרים גם נוחים לאנשים שעמוסים בעבודה או ממעטים לצאת למקומות בילוי. ההיכרות נוחה סך הכל, כל אחד ואחת כותבים על עצמם כמה פרטים אישיים (אם כי לא תמיד), ואפשר למצוא תחומי עניין משותפים. 

האם נשאר משהו מהמסתורין בהיכרות רומנטית בימינו? כנראה רק אם אתם מחוץ לפייסבוק או קנאים מאוד לפרטיותכם. המשתמש הממוצע דואג לפרסם על עצמו הכל. איפה הוא נמצא, עם מי, מה הוא אוכל ובגדול מה הוא עושה בכל רגע נתון, גם אם מדובר באירוע בנאלי כמו ירידה במעלית. בן/ בת הזוג הפוטנציאליים יכולים לדלות לא מעט פרטים ממה שכל אחד מאיתנו מפרסם על עצמו, ולפיכך לגבש דעה לעצמו/מה.

חוסר חשיפה אישית יכולה להרתיע אנשים מסוימים שחוששים מ'הפתעות' לכן ימנעו מליצור אינטרקציה.  

מה קורה אחרי שהקשר נוצר בהצלחה? לרוב דואגים לעדכן את סטטוס 'מערכת היחסים' בפייסבוק כדי להודיע על האהבה החדשה קבל עם ועולם ולקבל עשרות לייקים ותגובות אוהדות שהנפוצה בהן היא: "כמה שאתם יפים יחד". השלבים הבאים הוא שינוי הסטטוס לאירוסין ונישואין, מעין טבעת וירטואלית. אתם תראו את כל ההתפתחות שלהם כמשפחה, כולל התמונה של התינוק הרך ואיך שהוא גדל. הצד השני והפחות נעים של המטבע הוא סטטוס סיום הקשר, במידה והוא עולה על שרטון. אז לרוב הבחורה תקבל תגובות ניחומים וחיזוקים מחברותיה. יש כאלה שעבורם single הוא הצהרה, אחרים יעדיפו שלא לפרסם את זה, בעיקר בגלל חוסר נעימות, כך גם גרושים/ות ואלמנים/ות, שמחפשים פרק ב'.

תהיתי לעצמי איך זוגות הפייסבוק והאתרים יספרו לילדיהם כיצד הם הכירו. אני מניח שזה יהיה משהו בסגנון: "ראיתי תמונות של אמא/אבא בפרופיל, עשיתי לייק ושלחתי הודעה, קיבלתי תשובה, השיחה זרמה, אחר כך עברנו לוואטספ. המשכנו להתכתב שם והשארתי הודעות קוליות, דיברנו כמה פעמים בטלפון וקבענו להיפגש". הילד בטח יחשוב לעצמו: "ההורים שלי הכירו בשיטה מיושנת, הטכנולוגיה אז הייתה ממש לא מפותחת..". אולי תוך דור נאבד עניין במערכת יחסים עם בן אנוש ונמצא אותה עם מערכת בינה מלאכותית, קרי רובוט, למה להתאמץ ולהתאים עצמנו לאדם אם אפשר למצוא אהבה מושלמת במכונה שאנחנו עיצבנו? 

אני רוצה להאמין שעוד אפשר למצוא אהבה כמו פעם, ככה סתם. פנים אל מול פנים, פגישה באמצע החיים..