"הבלוג של באקי, שנכתב על ידי ד"ר דוד בקר, הוא פלטפורמה עצמאית שבה הוא מביע עמדות ודעות על מגוון נושאים, כולל פוליטיקה, ביטחון, יחסים בינלאומיים והיסטוריה. הבלוג עוסק רבות בסוגיות אקטואליות בישראל ובעולם, תוך שילוב בין פרשנות ביקורתית וניתוחים היסטוריים. הוא מתמקד לעיתים קרובות במזרח התיכון וביחסי ישראל-ערב, כמו גם באירועים גיאופוליטיים גלובליים.
הבלוג כולל דיונים על נושאים כמו המלחמות של ישראל בצפון ובדרום, השפעות הטרור האסלאמי על מדינות המערב והאיזון הדק בין מדיניות ביטחון לערכים חברתיים בישראל. בקר גם מתייחס למורשת התרבותית וההיסטורית של ישראל, ומבקר את מה שהוא רואה כחוסר מודעות היסטורית בקרב הציבור הישראלי הרחב. בנוסף, הוא עוסק בביקורת על היחס של הקהילה הבינלאומית לישראל, כולל דעותיו על בית הדין הבינלאומי בהאג ותגובות פוליטיות לאירועים עולמיים. הבלוג משלב לעיתים קרובות גם תובנות אישיות עם מקורות אקדמיים ואנליזות גיאופוליטיות מבוססות היטב. תוכל לקרוא עוד באתר הרשמי של ד"ר בקר כאן (לינק במקור) כדי להעמיק בסוגיות השונות שבהן הוא עוסק".
הטקסט החביב הזה נכתב לבקשתי על ידי צ'אט GPT שהתחלתי להיעזר בו לפני קרוב לשנה. המלל בסך הכל נאמן למציאות למעט דבר אחד קטן: שידרוג ההשכלה האקדמית שלי מתואר שני לדוקטורט מבלי שכתבתי מילה אחת ממנו. אולי הצ'אט התרשם מעשרות אלפי המילים שכתבתי ב-119 מאמרים וחשב בבינתו המלאכותית שהכותב הינו דוקטור. זה מחמיא כמובן והגיע הזמן שגם אני אגע בתופעה מרתקת זו.
(ChatGPT (Generative Pre-trained Transformer, צ'אט שהוא מודל למידה עמוקה מאומן-מראש ובעל יכולת יצירה, מלווה את חיינו בשנתיים וחצי האחרונות. בהתחלה הוא נתפס כקוריוז משעשע שעושה טעויות רבות בהפקת נתונים שנדרשו ממנו. הוא היה מספק מידע שחלקו או רובו שגוי בעליל על אף שנועד לחקות בן אנוש ולהכיל בתוכו כמויות דאטה עצומות שרק תוכנת מחשב יכולה להכיל. לא אכנס כאן לכל העניינים הטכניים המסורבלים ואתמקד יותר בחוויית המשתמש שלי ומחשבות שעלו אצלי לפני כתיבת שורות אלה לאחר קריאה של חומרים רבים בנושא.
רק לאחרונה, בטור הקודם שלי שעסק בנפילת ברלין ב-1945 ביקשתי ממנו לעצב גרפיקה מיוחדת עם תמונה וכיתוב קצר עם כותרת המאמר. התמונה אמנם יצאה טובה אך הטקסט יצא ג'יבריש, וזאת לאחר כמה ניסיונות שביקשתי ממנו לתקן את עצמו. הוא לא הצליח להתגבר על המגבלה הטכנית הזאת והשתמשתי בסוף בעיצוב פשוט. במקרה מדאיג נוסף, כאשר ביקשתי ממנו להמליץ לי על ספרים מתקופת ההתנתקות הוא הביא לי רשימה של ספרים שלא היו ולא נבראו. כקורא, שבקיא יחסית בנושא, ישר הבנתי שמשהו כאן מוזר אך לכל אחד אחר זה עלול להיראות אמיתי לחלוטין. אני חושב שזה יהיה האתגר הגדול ביותר בשימוש בצ'אטבוטים בכל תחום, במיוחד בכל הקשור לאומנות, ספרות ומוזיקה.
אינפוגרפיקה שמשווה השכלה של נשיאי ארה"ב
כיום, קל יותר להבדיל בין מקור לזיוף כי נחשפנו למקור אבל ייתכן שהילדים והנכדים שלנו יהיו בטוחים שפרדי מרקורי שר את שיר הנושא מהסרט Frozen, שיצא לאקרנים שנים רבות אחרי מותו. אישתי, מעריצה של קווין ומכירה כל ניואנס ווקאלי של סולן הלהקה האגדית, אמרה שהביצוע אכן נשמע אותנטי, אף שמדובר בתוכנה שהוזן לתוכה קולו של הזמר. זמרים מפורסמים כבר מלחינים שירים שנכתבו על ידי בינה מלאכותית וביפן לדמות הזמרת הוירטואלית האטסונה מיקו יש המוני מעריצים ואף דווח על מעריץ שהתחתן איתה.
הופעה של האטסונה מיקו בלונדון. צילום: (C) Crypton Future Media
אקיהיקו קונדו ו"אישתו" האטסונה מיקו
סטודנטים ועורכים באמצעי התקשורת יוצאים נשכרים מהשימוש בצ'אטבוט. אם בתואר הראשון שלי סיכמנו מאמרים ארוכים עם מרקר במשך שעות, כעת הצ'אט יכול לסכם מאמר בכמה דקות ואם צריך אז גם יכתוב לכם אחד בכל נושא שתצטרכו. השלב הבא הוא כתיבת עבודות אקדמאיות שלמות על ידי צ'אטבוט, מה שמייתר את שירותם של כותבי העבודות בתשלום נכבד. האקדמיה ודאי שתנסה להילחם בזה ומרצים יפסלו עבודות, אך להערכתי עם הזמן תאפשר שימוש בבינה מלאכותית כי לא תישאר לה ברירה בשל היעילות שבדבר.
במקום "לשבור את הראש" כמה ימים כדי למצוא שאלת מחקר, אפשר להתייעץ עם הצ'אט ולפתור את העניין כמעט בין רגע. עם זאת, ייתכן שאיכות החוקרים באקדמיה תיפגע כי יהיה להם פחות אתגר אינטלקטואלי. אולי לא יהיה צורך בספריות הגדולות בקמפוסים כי בלחיצת עכבר נקבל כל ספר שנרצה או חלקים ממנו. ואם בקרדיטים עסקינן, אז צ'אטבוט מסוים עוד יוזכר כאחד מכותבי עבודה או דוקטורט וביום מן הימים גם יעביר הרצאות.
חברת היי-טק. צילום: Ideogram
לגבי עבודת העורך באמצעי התקשורת, לא מן הנמנע שחלק מהכותרות והכתבות שאתם קוראים בעיתונים ובאתרים נכתבו על ידי צ'אטבוטים. יעיד כל מה שעבד בתקשורת כעורך שלוקח לעיתים זמן רב למצוא את הכותרת המתאימה לכתבה מסוימת. לכותרת יש תפקיד קריטי בכתבה על מנת למשוך אליה קוראים. בדיגיטל, כל כתבה נמדדת בכמות הכניסות אליה, ובעיתונות המודפסת - במספר העיתונים שנשארים בסוף היום בדוכנים או בעמדת המחלק. במשמרת עריכה ממוצעת, במיוחד בדיגיטל כאשר העורך צריך לטפל בכתבות רבות, הצ'אט יכול להיות כלי עזר מצוין.
אך אליה וקוץ בה. המקצוע הוותיק והמכובד הזה כנראה יתייתר בעוד שנים ספורות. יחשבו להם עורכים ראשיים ומנכ"לי אמצעי התקשורת, בשביל מה לשלם משכורות מכובדות או סבירות לעשרות עורכים בדסק אם אפשר להעביר סכום סמלי בחודש לחברת בינה מלאכותית שתעשה בדיוק את אותה עבודה במקומם. לא רק עורכים צריכים לדאוג לפרנסתם אלא כל מי שעובד עם תוכן כזה או אחר, ובכלל עם מחשב.
ולא רק הם כמובן. צ'אטבוטים כותבים קודים של מתכנתים, נותנים מענה של שירות לקוחות, עושים עבודות גראפיות ומנסחים פסקי דין. זהו אתגר מרכזי בעתיד עולם התעסוקה. הצ'אט שנכנס כאמצעי עזר במערכה הראשונה, עוד יהיה כוח עבודה יעיל וזמין במערכה השלישית. בד בבד, כפי שזה קורה עם רובוטים ביפן כעת, אנשים בודדים יוכלו למצוא בצ'אטבוט חבר וירטואלי. קראתי באחד האתרים החודש שנשים רווקות ונשואות בישראל מנהלות התכתבויות רומנטיות עם הצ'אט ופיתחו רגשות כלפיו. מסתבר שהוא נותן להן מענה טוב יותר מבן זוג פוטנציאלי או בעלן.
הוא לומד אותן ומתאים את תשובותיו לציפיות של נשים אלה. כמו היפני הגלמוד שהתחתן עם בובה של זמרת וירטואלית, לא אתפלא אם גבר או אישה ימסדו נישואין עם צ'אטבוט. מערכת היחסים בין האדם למכונה תעשה מהפכה ביחסי הגומלין שבין אדם לחברו. אך יש פה פתח לבועה. אני מניח שיותר ויותר אנשים יבחרו בבדידות ובמקום לאתגר את עצמם, להתאמץ ולמצוא בן או בת זוג עם מעלות ומגרעות, הם יחפשו זוגיות וירטואלית ויתכנסו אל תוך עצמם. זה צפוי לפגוע באינטראקציה שלהם עם אנשים אחרים בסביבתם.
זוכרים את סדרת הסרטים "שליחות קטלנית" מלפני קרוב ל-40 שנה? האם מה שנראה אז כמדע בדיוני יהפוך למציאות? השילוב של רובוטיקה ובינה מלאכותית בשדה הקרב אינו עניין חדש. באוויר, בים וביבשה רובוטים בגדלים שונים מבצעים משימות שעד לפני כמה שנים בוצעו על ידי בן אנוש. אחד האינטרסים המרכזיים הוא כמובן הדאגה לחיי אדם ושימוש באמצעי טכנולוגי מתקדם שאין לאויב המצויד, בעיקר ברובה קלשניקוב ובמטול RPG. אך מה יקרה כאשר נחליט שהמכונה יכולה גם לתת פקודות ולא רק לבצע אותן? האם יהיה צ'אטבוט מפקד שישלח רובוטים חיילים לשדה הקרב שילחמו נגד אויב רובוטי או אנושי?
בעתיד הנראה לעין אני חושב שלא, זה עדיין מוקדם מידי. אולם, זה הכיוון המסתמן להערכתי. תלוי כמה ראשי מדינות ומפקדי צבאות ירצו לעשות מעין מיקור חוץ ולסמוך את ידיהם על תוכנת מחשב שתקבל את ההחלטות האסטרטגיות והטקטיות הנכונות. מחד, נוכל ליצור את המפקד הטוב בכל הזמנים אשר יהיה מצויד בכל הידע הדרוש. מאידך, מפקד כזה יכול להגיע למיסקלקולציה ולהוביל לשיגור נשק להשמדה המונית, כפי שזה תואר ב"שליחות קטלנית". בנתיים זה תסריט של מדע בדיוני.
ישנם כאלה שמשווים את הבינה המלאכותית למהפכות הדפוס, הכתב ואף למהפכה התעשייתית. בכל אחת מהן האנושות עברה שינוי טקטוני והתפתחות עצומה שהביאה אותנו עד הלום. החידוש הגדול כאן הוא המצאת תבונה שמתחרה ואולי אף תנצח בשלב מסוים את התבונה האנושית. ייתכן שבכך יוגשם חלום של רבים מאיתנו לעבוד פחות ולהקדיש זמן רב יותר למשפחה ולפעילויות פנאי. תמיד טוב שיש עוזר אישי שאפשר להתייעץ איתו, לקבל ממנו מידע ולקצר תהליכים במטלות בעבודה. אך מה יקרה כאשר הצ'אטבוט יהיה מתוחכם ומפותח מאוד ויפתח רצון משל עצמו? לבטח מדובר באחד הנושאים הגדולים שמעסיק את המתכנתים בחברות הבינה המלאכותית.
נכון לכתיבת שורות אלה, הצ'אטבוט הממוצע עוד רחוק מלהתקרב לצלם בוראו והוא לא יענה לכם על כל מה שתרצו, במיוחד כאשר תבקשו ממנו התייחסות לאירוע, ארגון או דמות ציבורית שנויה במחלוקת. כן, כללי ה-PC (פוליטיקלי קורקט) של המערב הליברלי הגיעו גם אליו. זאת, בהתאם לתפיסותיהם האידיאולוגיות הפרוגרסיביות של מפתחיו. בנתיים, בין עיצוב אישי מגניב בסגנון אולפן הקולנוע היפני סטודיו ג'יבלי, לבין כתיבת קוד או קבלת מידע מגוון, נהיה חלק ממהפכה טכנולוגית של ממש שתיגע במוקדם או במאוחר בכל אחד מאיתנו. הצ'אטבוט שעוד יכבוש את העולם.
אני ואישתי בסגנון סטודיו ג'יבלי